Explore the vast range of titles available.

Abstract Purpose To review and integrate the literature on mental-health-related patient-reported outcome measures (PROMs) and routine outcome measures (ROMs), namely in the domains of goals, characteristics, implementation, settings, measurements and barriers. PROM/ROM aims mainly to ascertain treatment impact in routine clinical practice through systematic service users’ health assessment using standardized self-report, caretaker and/or provider assessment. Data sources Psych INFO and PubMed including Medline, Biomed Central, EMBASE Psychiatry and Elsevier Science’s Direct. Study selection Systemized review of literature (2000–2018) on implementation and sustainability of PROMs/ROMs in adult mental health settings (MHS). Data extraction and synthesis Systemized review of literature (2000–2018) on numerous aspects of PROM/ROM implementation and sustainability in adult MHS worldwide. Results Based on 103 articles, PROMs/ROMs were implemented mostly in outpatient settings for people with assorted mental health disorders receiving a diversity of services. Frequency of assessments and completion rates varied: one-third of projects had provider assessments; about half had both provider and self-assessments. Barriers to implementation: perceptions that PROM/ROM is intrusive to clinical practice, lack of infrastructure, fear that results may be used for cost containment and service eligibility instead of service quality improvement, difficulties with measures, ethical and confidentiality regulations and web security data management regulations. Conclusion Improving data input systems, sufficient training, regular feedback, measures to increase administrative and logistic support to improve implementation, acceptability, feasibility and sustainability, follow-up assessments and client attrition rate reduction efforts are only some measures needed to enhance PROM/ROM efficiency and efficacy.

Abstract Purpose To review and integrate the vast amount of literature yielded by recent growing interest in patient-reported outcome measurement and routine outcome measures (PROMs/ROMs), in order to suggest options and improvements for implementation. PROMs are the systematic assessment of service users’ health using standardized self-report measures. Specifically, for ROMs, it includes routine provider or caretaker assessment measures. Both are administered to ascertain routinely, the impact of treatment in mental health settings and to improve care. A review is needed because of the large differences in setting, conceptualization, practice and implementation. Here, we examine the different major projects worldwide. Data sources Psych INFO and PubMed including Medline, Biomed Central, EMBASE Psychiatry and Elsevier Science’s Direct. Study selection We conducted a systematized review of the literature published from 2000 to 2018 on the implementation and sustainability of PROMs and ROMs in mental health services for adults. Data extraction, synthesis and Results We described and characterized the programs in different countries worldwide. We identified 103 articles that met the inclusion criteria, representing over 80 PROMs/ROMs initiatives in 15 countries. National policy and structure of mental health services were found to be major factors in implementation. We discuss the great variability in PROMs/ROMs models in different countries, making suggestions for their streamlining and improvement. Conclusion We extracted valuable information on the different characteristics of the numerous PROMs/ROMs initiatives worldwide. However, in the absence of a strong nationwide policy effort and support, implementation seems scattered and irregular. Thus, development of the implementation of PROMs/ROMs is left to groups of enthusiastic clinicians and researchers, making sustainability problematic.

This article considers the vicissitudes and challenges of writing a history of Israeli cinema as a history of Israeli cinema culture. With the current state of film archiving in Israel, particularly regarding non-filmic elements and paratextual materials, the notion of a film archive as museum is presented through prominent examples of established film archives. Such examples induce a warranted examination of the concept of a 'national' film archive and consequently, of what is to be considered as a filmic artifact, and of how film archives might proceed to capitalize on new research methodologies to widen the scope of film historical research. To this end, understanding the various facets of film history enabled by shifting the focus from the film as artifact to historical artifacts surrounding films, can serve in evaluating their role in a local film culture. Thus, a potential history of Israeli film culture is one that strives to incorporate the work of film archives in the establishment of a local \"film heritage experience.\"

Recent research has shown high rates of exposure to trauma among people with serious mental illness (SMI). In addition, studies suggest that psychosis and mental illness-related experiences can be extremely traumatic. While some individuals develop posttraumatic symptomatology related to these experiences, some appear to experience posttraumatic growth (PTG). Little is known, however, about PTG as a possible outcome among people who experienced psychosis as well as posttraumatic stress symptoms (PTSS). For further understanding of the relationship between PTSS and PTG among people with SMI who experienced psychosis, 121 participants were recruited from community mental health rehabilitation centers and administered trauma and psychiatric questionnaires. Results revealed that while high levels of traumatic exposure were common, most participants experienced some level of PTG which was contingent upon meaning making and coping self-efficacy. In addition, posttraumatic avoidance symptoms were found to be a major obstacle to PTG. The range of effect sizes for significant results ranged from η2=0.037 to η2=0.144. These findings provide preliminary evidence for the potential role of meaning making and coping self-efficacy as mediators of PTG in clinical, highly traumatized populations of people with SMI and psychosis. Implications of these findings for future research and clinical practice are discussed. •Posttraumatic growth (PTG) is a possible outcome in people with severe mental illness, who experienced psychosis and posttraumatic stress symptoms.•PTG is contingent upon meaning making and coping self-efficacy in this population.•Posttraumatic avoidance symptoms were found to be a major obstacle to PTG.•Posttraumatic stress levels do not impact PTG through distress that needs to be alleviated, but through whether these symptoms permit the cognitive and emotional availability for meaning making and effective coping.•Centrality of psychosis and hospitalization as traumatic experiences were found.

The academic field of Israeli cinema studies has come more fully into its own over the past two decades, emerging as a vibrant and rich area of research. The following article aims to take stock of the field's past and present, providing a map to its major coordinates and key examples that attest to its depth. Furthermore, it will chart out various possibilities for the field's future development, which will potentially allow it to outstrip its original argumentative frameworks.

The National School for Mental Health Rehabilitation, Integration, and Recovery in Israel developed responses to academic, pedagogical, and emotional needs that arose during the first wave of the COVID-19 pandemic. Despite reduced activity during the outbreak, the school continued all regular courses remotely and created new online workshops. In this article, we review the school’s adjustment from being change agents on the frontal level to change agents on the virtual level, through descriptive and qualitative findings. We use the learning from success approach to examine development and implementation processes. The large number of participants who suddenly had access to distance learning and their highly positive responses indicated the creation of opportunities alongside the challenges we faced. To the best of our knowledge, this is the first description and analysis of the challenges, opportunities, and outcomes of a recovery-oriented online academic facility during a pandemic.

Objective: Recent research has shown high rates of exposure to trauma among people with serious mental illness (SMI). In addition studies suggest that psychosis and mental illness-related experiences can be extremely traumatic and may lead to significant symptomatology. Overwhelming traumatic experiences, such as psychosis, may shatter people's core beliefs about themselves, the world, and others, but at the same time motivate people to reexamine their life, attempt to cope and try and find meaning in their experiences. Indeed, coping with adversity may also foster a unique outcome; namely posttraumatic growth (PTG), which is contingent upon people's ability to reexamine their core beliefs after trauma, attempt to cope and possibly find meaning. Little is known, however, about PTG as a possible outcome of coping among people with SMI and psychosis. Thus, the current study aimed to explore the possibility of PTG in this population, and more specifically; the possible paths for PTG when traumatic history, psychopathological symptoms and posttraumatic stress symptoms are mediated by the reexamination of core beliefs, meaning making and coping self-efficacy. Research has suggested that psychosis and mental illness-related experiences can be extremely traumatic (Berry et al., 2013; Gelkopf et al., 2013; Mueser et al., 2010), and that traumatic events can be so devastating that it may shatter people's assumptive world and disrupt normal meaning making processes (Janoff-Bulman, 2006). As in the case of traumatic life-events in non-clinical populations, psychosis as a traumatic experience could theoretically also lead to PTG (Pooley et al., 2013). PTG consists of five facets of growth: appreciation of life, relating to others, new found possibilities in life, personal strength, and spiritual change (Tedeschi & Calhoun, 1996; 2004). PTG occurs after an adverse trauma, which may have significant negative impact, but at the same time be the starting point of an emotional and behavioral rebuilding process (Calhoun & Tedeschi, 2004). Although multiple studies have found that traumas are frequent and repetitive experiences in individuals with serious mental illness (SMI) and psychosis (Mueser et al., 2002; 2004), and qualitative studies on the experiences of recovery have reported elements of growth in this population (Davidson et al., 2005; Roe & Chopra, 2003), only few have explored the possibility of PTG in people with SMI who have experienced psychosis. Psychotic symptoms are a common feature of serious mental illness (SMI), specifically in schizophrenia and other psychotic-disorders. Individuals who have experienced psychosis are also more likely to have been exposed to trauma (Selten et al., 2013), and are more vulnerable to developing posttraumatic symptomatology (Bendall et al., 2006; Morrison, Read & Turkington, 2005; Mueser et al., 2002; Priebe et al., 1998; Shelvin et al., 2008). The impact of exposure to traumatic events has been found to worsen the characteristic symptoms of serious mental illnesses and psychosis (Kilcommons & Morrison, 2005; Penn et al., 1997; Sherrer, 2011). In addition, psychopathological symptoms (i.e., positive, negative and general psychopathological symptoms) themselves can be extremely traumatic, for instance; positive psychotic symptoms can be experienced as severely traumatic on account of reality distortions such as delusions and hallucinations .

המחקר הנוכחי מתמקד בקשר שבין פרקטיקות הוריות המערבות שליטה פסיכולוגית הורית )control psychological Parental )לבין הסתגלותם של ילדים צעירים. שליטה פסיכולוגית הורית הינה שימוש בשיטות פסיכולוגיות וסמויות של שליטה, וכוללת התנהגות חודרנית ומניפולטיבית, הנוגעת למחשבות ורגשות הילד, שפוגעת בבטחון יחסי ההתקשרות עם ההורה )2002, Barber .)שליטה פסיכולוגית הורית כרוכה בהפעלת לחץ שאינו קשוב לצרכים הפסיכולוגים של הילד, פוגעת בגבולות הפסיכולוגים בין הילד להורה ואינה מאפשרת לילד להתפתח כאינדיבידואל בנפרד מההורה ) ,Hauser 1965, Schaefer; 1983, Martin & Maccoby; 1991 .)בהתאם לכך, שליטה פסיכולוגית הורית נמצאה במחקרים רבים כמנבאת קשיי הסתגלות פסיכולוגיים וחברתיים ) ,Harmon- Lovelady & Barber .)2002המחקר הנוכחי התבסס על הבחנה שהוצעה לאחרונה בין שני סוגים של שליטה פסיכולוגית הורית )2010, Luyten & Vansteenkiste, Soenens :)שליטה פסיכולוגית הורית מכוונת תלות )-Dependency Control Psychological Oriented - )המוגדרת כשימוש בשליטה פסיכולוגית כאמצעי לשמור על הילדים בגבולות פיסיים ורגשיים קרובים להורה, ושליטה פסיכולוגית מכוונת הישג ) Oriented-Achievement Control Psychological - )המוגדרת כשימוש בשליטה פסיכולוגית כאמצעי לגרום לילדים לציית לסטנדרטים של ההורים לגבי הישגים. מרבית המחקרים בחנו את השפעתה של שליטה פסיכולוגית הורית בקרב מתבגרים ומבוגרים. החידוש במחקר הנוכחי הוא בבדיקת הקשר שבין שני סוגי השליטה הפסיכולוגית לבין חרדה, פרפקציוניזם ומוטיבציה להישגים בקרב ילדים צעירים. ההשערה היתה כי יימצא קשר חיובי בין שליטה פסיכולוגית משני הסוגים לבין חרדה, פרפקציוניזם ומוטיבציה חיצונית להישגים. השערה נוספת הייתה כי הקשר בין שליטה פסיכולוגית מכוונת הישג לבין מוטיבציה חיצונית להישגים ופרפקציוניזם יהיה חזק יותר מאשר הקשר שבינה לבי חרדה, בעוד שהקשר בין שליטה פסיכולוגית מכוונת תלות לבין חרדה )ובעיקר חרדת פרידה( יהיה חזק יותר מהקשר שבינה לבין פרפקציוניזם ומוטיבציה חיצונית להישגים. בנוסף, במחקר נבחן האם חרדה מתווכת את הקשר בין שליטה פסיכולוגית הורית לפרפקציוניזם. השערות המחקר נבדקו תוך בחינת תפקיד המגדר. במחקר השתתפו 011 תלמידי כיתות ב' ו-ג' )001 בנות ו-71 בנים(, מתשעה בתי ספר יסודיים באיזור הצפון. בנוסף לשאלון פרטים אישיים נאספו חמישה שאלונים לדיווח עצמי: 0 .שאלון לבדיקת The Dependency-oriented and Achievement-oriented -ההורית הפסיכולוגית השליטה – הפרפקציוניזם לבדיקת שאלון. 4 ,)Soenens et al., 2010( Psychological Control Scale ,)Frost, Marten, Lahart & Rosenblat, 1990( Multidimensional Perfectionism Scale (FMPS) Reynolds & ( The Revised Children's Manifest Anxiety Scale -החרדה לבדיקת שאלון. 1 1978, Richmond ,)2 .שאלון לבדיקת חרדת פרידה- נלקח סולם מתוך Anxiety s'Children Spence Scale( 1997, Spence ,)5 .שאלון לבדיקת מוטיבציה פנימית או חיצונית להישגים- versus Intrinsic ,לעברית מאנגלית תורגמו השאלונים(. Harter, 1981( extrinsic orientation in the classroom ובחלקם בוצעו התאמות לגיל הילדים. השערות המחקר אוששו באופן חלקי. נמצא קשר חיובי בין שליטה פסיכולוגית מכוונת תלות ומכוונת הישג לבין חרדה ופרפקציוניזם, אך לא נמצאה הבחנה בין שני סוגי השליטה הפסיכולוגית. כמו כן, נמצא כי חרדה מתווכת את הקשר בין שליטה פסיכולוגית הורית לבין פרפקציוניזם, כך ששליטה פסיכולוגית הורית מנבאת חרדה, והיא בתורה מנבאת פרפקציוניזם. בחלק ממשתני המחקר נמצאו הבדלים בין בנים לבנות: בנות דיווחו על רמה גבוהה יותר של חרדת פרידה וכן על רמה גבוהה יותר של חשש מטעויות בשאלון הפרפקציוניזם, בהשוואה לבנים. בנים דיווחו על רמה גבוהה יותר של שיפוט עצמאי )סולם בשאלון לבדיקת המוטיבציה להישגים(, כלומר העידו כי הם מסתמכים על דעתם האישית יותר מאשר על דעת המורה בהקשר הלימודי, מה שמעיד על מוטיבציה פנימית גבוהה יותר בהשוואה לבנות. המחקר הנוכחי תואם ומחזק את הידע התיאורטי הקיים לגבי ההשלכות האפשריות של שליטה פסיכולוגית הורית על הסתגלותם של ילדים ומתבגרים, ואף מרחיב את הידע לגבי השלכות אלו בגילאים צעירים. שליטה פסיכולוגית הורית עלולה לפגוע באוטונומיה של הילד ובגבולות הפסיכולוגים שבין הילד להורה, וזאת במקרים רבים באופן בלתי גלוי )2002, Barber .)העדר התנהגויות גלויות מצד ההורים, לול להקשות הן על איתור השימוש בשליטה הורית מסוג זה והן על התערבות. לכן, הבנת הקשר בין שליטה פסיכולוגית הורית לבין משתני הסתגלות כגון חרדה ופרפקציוניזם בקרב ילדים צעירים, עשוייה לסייע לגורמים חינוכיים וטיפוליים במסגרות חינוכיות. מתוך כך, חשוב להתייחס גם להורי הילדים, זאת ניתן לעשות הן על ידי עירובם באופן ישיר בתהליך הטיפולי, והן באופן עקיף על ידי הכרה באתגרים ובמורכבויות להם נחשפים ילדים המתנסים בשליטה פסיכולוגית הורית בקשר עם הוריהם